איננו לבד

בדידות הינה "פער בין רצונו של האדם למערכות יחסים חברתיות לבין קשריו החברתיים בפועל. כלומר בין בידוד אובייקטיבי – מצב בו האדם נמצא לבדו – לבין חוויה סובייקטיבית של בדידות.
הגדרה זו מדגישה כי אדם עשוי לחוות בדידות גם כאשר הוא מוקף אנשים ואהוד חברתית.
לא פעם אנחנו מרגישים כי אנחנו היחידים המתמודדים עם קשיי מתבגרים.
רק אצלינו הילדים מתמרדים,
רק אצלינו הילדים אינם מקשיבים לנו
רק הילדים שלנו אינם לוקחים חלק המטלות הבית
לעומתנו ילדנו מרגישים לא פעם כי רק אצלם בבית יש חוקים ומשימות.
כאשר הם מנהלים איתנו משא ומתן על שעות יציאה או מקומות בילוי, לא פעם הם משתמשים במונחים "אף אחד לא חוזר בשעה כזו", לכולם מאפשרים לצאת למסיבה…"
אם רק נשוחח עם הורה של אחד מחברי ילדנו נבין כי אנו לא לבד ויש עוד מישהו שמתמודד עם קשיים דומים.
על מנת להתמודד עם ההחלטות נוכל ליצור רשת קשר הורית.
על מנת להתמודד עם "אף אחד" ו"כולם" רשת הורית בה מסכמים יחד שעות חזרה, גבולות וביחד שומרים על הילדים.
נזכור כי כוח הורי משותף מגדיל את היכולת שלנו להתמודד עם אתגרי גיל ההתבגרות.
היום: אזכור כי איני לבד