אסירות תודה

אחת הבעיות של חיינו היא המבט על חצי הכוס הריקה- מתלוננים, מקטרים.
אם נסתכל על מה שיש ולא על מה שאין נוכל לחיות ממקום של אסירות תודה.
החיים אינם מובנים מאליו.
בתקופה בה ילדנו בחופשה , חיינו הופכים לחיים באי ודאות אנו מקפידים כל יום לראות את מה שיש לנו בחיים ולוודא שהכללים והגבולות ברורים.
אנחנו מסתכלים על כל אחד מילדנו כיחידה בפני עצמו,
מסייעם לו להגדיר מראש לאן הוא רוצה להגיע – לכל ילד מטרה משלו, מה הגבול ששומר עליו מותאם לגילו.
מובילים את הילד וצועדים לצידו (לא במקומו/בשבילו)
שומרים על איזון בין החופש למצוא את זהותו לבין פיקוח יתר המוביל לתחושת כלא.
במידת הצורך מחדדים ודואגים שנדע לשמור האחד על השני, לראות את הטוב והיחד ממקום של הודיה על מה שיש  כיחיד, כמשפחה.
היום: אתבונן על חיי ממקום של אסירות תודה.