הקשבה: ההגדרה המילונית: "להקשיב זה לתת תשומת לב לצליל או לפעולה. כשמקשיבים שומעים מה אחרים אומרים ומנסים להבין מה זה אומר. פעולת ההקשבה כוללת תהליכים רגשיים מורכבים, קוגניטיביים והתנהגותיים. תהליכים אפקטיביים כוללים את המוטיבציה להקשיב לאחרים; תהליכים קוגניטיביים כוללים טיפול, הבנה, קבלה ופרשנות של תוכן ומסרים יחסיים; ותהליכי התנהגות כוללים תגובה לאחרים עם משוב מילולי ולא מילולי."
מצוי:
- מתבגרים רוצים התבגרות בלי אחריות – לעשות מה שהוא רוצה
- הורים רוצים שהמתבגרים יקחו אחריות בלי עצמאות – על פי הכללים והנורמות המשפחתיות.
רצוי:
- שילוב והקשבה – הכוונה והשפעה
- הורה משפיע – לא מוותר אך לעיתים מתפשר, לא מקצין – נותן מרחב ולא יוצר שדה קרב.
לא פעם בשיחות עם הורים אני נעזרת במשפט:" לא סתם נוצרנו עם שתי עיניים, שתי אוזניים ופה אחד – שיחה מיטיבה עם מתבגרים מתנהלת כאשר אנחנו מקשיבים 70% מזמן היחה ומדברים 30%.
טכניקות שעוזרות בניהול שיחה עם מתבגרים:
- טון דיבור מתעניין ועוזר
- נתינת תשומת לב מלאה לדברים הנאמרים
- ניהול שיחה כשאתם פנויים לכך
- אם דברי הצד השני לא מובנים , בקשו הבהרה
- אמפטיה – ניסיון שלנו להיכנס לנעלי הצד השני, להרגיש איך זה לפנות למישהו כאשר אתם במצוקה, ואיך זה לעבור חוויה קשה
- כבוד הדדי– מומחש על ידי שאלות המוצגות בצורה תומכת, על ידי התייחסות לשיחה כעבודה משותפת
- לא להשתלט על השיחה ולא להרבות במתן עצות– הדבר עלול להתפרש כחוסר הערכה
- קבלה – התייחסות חיובית ובלתי מותנית ללא קשר לדעותיו או התנהגות
- נרטיב – יש לראות את הדברים גם מנקודת ראותו
- חיזוקים– למצוא מהדברים שעולים צדדים חיוביים ולחזק אותם
החופשה שבפתח, מציבה בפנינו דילמות חדשות. אם נדע להקשיב ולהתמודד יחד כמשפחה, לקבל את השונות, לשמור על הגבולות, להיות פתוחים לצרכים של האחר, נעבור יחד את החג באהבה וחרות משפחתית.
רק להיום: אקשיב בכנות, פתיחות ונכונות.