טיפול בעצמי ובסביבה

השימוש בגיל ההתבגרות יכול להתחיל מסיבות רבות ובכל בית: בגלל הסקרנות, בגלל שחברים אומרים "נו, ממה אתה מפחד?", בגלל הערכה עצמית נמוכה, בגלל שאין מושג לאן נכנסים, בגלל הרצון לברוח למציאות אחרת, בגלל השעמום, בגלל שזה "בסבבה", בשביל "להרגיש גדול", בגלל בעיות בבית, בבית הספר – עם החברים, בגלל חרדות, בדידות, לחץ ורצון לברוח מהכל.
החשוב ביותר הוא תא משפחתי יציב ותומך, המציב גבולות ברורים ומוגדרים.
חוסר גבולות יוצר חלל ריק, שאליו יכולים להכנס כל מיני דברים.
חשוב ליצור איזון בין אהבה, דאגה ומשמעת.
גבולות חייבים להשמר.
היו מעורבים, שמרו על קשר עם הסביבה החברתית ובקשו את שיתוף פעולתם.
שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים, עודדו הבעה חופשית של תחושות ומחשבות.
נסו להימנע מביקורת שלא לצורך, גלו אורך רוח לטעויות, אשרו לילדכם ללמוד מהן, תמכו, יעצו, עודדו.
כהורים, עליכם לעשות מאמץ ולהתוודע לעובדות בנושא הסמים.
אם לא נדע ונכחיש את האפשרות שהמתבגר חשוף אליהם, הבעיות לא תעלמנה מאליהן.
נייצר ערוצי תקשורת פתוחים לשיחה על כל נושא המעסיק את המתבגר וחבריו.
נדאג שהמתבגר וחבריו ירגישו נוח לבלות בבית שלנו על מנת שתהיה לנו בקרה על החברה איתה הם מסתובבים ועל תקשורת ישירה מולם.
נזכור כי הסיכוי להיות בסיכון קיים לגבי כל מתבגר, השאלה עם איזה כלים הוא יהיה בצומת קבלת ההחלטות.
היום: כדי לחיות ולהנות מהחיים אטפל בעצמי ובסביבתי.