לא תמיד נבין

כמה פעמים שמענו את המשפט "אבל אתם לא מבינים…"
לעיתים האמירה מגיעה מתוך תסכול ותחושת חוסר הקשבה, לעיתים היא מגיעה כי אנחנו באמת לא מבינים.
כאשר אנחנו מנסים לייצר תמיד של הורה יודע כל, תמיד מבין, תמיד מעודכן, נגלה כי אנחנו משקרים לעצמינו.
אנחנו משתדלעם להתעדכן, להבין, לדעת וללמוד אך לא פעם נגלה שקיים פער משמעותי ביננו לבינם.
בשיחה עם בני נוער על פעילות מתוכננת עבורם הבנתי כי חלק מהתהליך שהם צפויים לעבור כולל פעילות "דרוגים" בה הבנים מדרגים את הבנות לפי פרמטרים של נראות ועד כמה הן "שוות".
תחושה שהכניסה ללחץ לא מעט מהנעורות אך גם מהבנים שציפו מהם לדרג ולא חשו בנוח לקחת בכך חלק.
כאשר ירדתי איתם לעומקים של דברים על מנת להבין את מהות ה"מסורת" הזו, הבנתי שהיא מתרחשת לא מעט שנים מתחת לאפם של המבוגרים ללא הכוונה והבנה עד כמה מחיר הדרוג יכול לפגוע בהם.
לאורך כל השבוע ניהלתי שיחות עם אלה שבחרו לא לקחת בכך חלק אך הבינו כי לעמוד מהצד זה לא מספיק, חייבת להיות אמירה ברורה מדוע הם אינם לוקחים בכך חלק ולנסות למנוע מהאירוע להתקיים.
השיח הוביל לכך שעלו קשיים חדשים איתם הם מתמודדים, לחצים המופעלים עליהם וכלים שהם מרגישים שחסר להם.
בשיחות עם הורים הבנתי כי הם לא יודעים על כך ובמקביל בני הנוער לא הרגישו בנוח לשתפם.
נאפשר לעצמינו ולילדנו להבין שלעיתים אנו אכן לא מבינים, אבל רוצים לשמוע ולהבין יחד, נאפשר שיח פתוח, לא מבקר, מאפשר התלבטות ותומך נחזק את האמון והצעידה המשותפת בדרך.
היום: אקבל שלא תמיד אני באמת מבין אך אני פתוח להקשיב וללמוד