קבלה עצמית

בכל יום אנו לומדים לקבל את עצמינו כפי שאנו ולא כפי שאנו חושבים שאחרים היו רוצים שנהיה.
אנו מגלים בכנות, פתיחות ונכונות את המעלות שבנו וחולקים אותן עם הסביבה.
מבינים שבכל אחד מאיתנו יש מעלות וחסרונות, השאלה היא כיצד נתיייחס אליהם.
האם נבחר לתת לחסרונות לנהל אותנו? נרחם על עצמינו? או שנבחן מה אנחנו יכולים לעשות אחרת.
כיצד נהפוך את ה"חיסרון" ליתרון. לדוגמא: כאחת שהינה "קונטרול פריק" שחשוב לה שהכל יהיה על הצד הטוב ביותר, שתמיד מחפשת את המה אפשר ולא את מה לא, התמודדתי לפני 18 שנים כאשר ביתי הייתה בת 11 וחלתה בסרטן אם השאלה כיצד אני מסייעת לה לנצח – זו אפילו לא הייתה שאלה האם זה מה שיקרה…
וכיצד אנחנו מנהלות את הטיפול בסרטן ולא הוא מנהל אותנו.
אחת ההתמודדויות הראשונות היו מול רופאה שאמרה:"אני לא יודעת מה יהרוג אותה קודם, הסרטן או הכימותראפיה…" בלי להתבלבל עניתי: מה שבטוח שזו לא תהיה את. אם אינך מאמינה ביכולת שלנו לנצח ולהתמודד לא תהיי זו שתטפל בנו. ועברנו בית חולים למרות כל מה שאחרים חשבו.
עברנו לטיפולו של פרופסור רכבי וד"ר מיכל ייעלון. 2 מלאכים שליוו אותנו בדרך לניצחון והבינו כי אכן ביתי חולה מאוד אך יש לנו כוחות ואמונה ונוכל להתמודד.
אין צורך לומר כי היום כשהיא בת 29 מדהימה, נשואה, עובדת במקום בו היא בחרה וכיוונה אליו ויודעת לראות את הכוחות שלה, אני רק יכולה לומר כי ההחלטות שלנו, הבחירה שלנו בדרך שהיתה נכונה לנו הייתה חלק משמעותי מהתוצאה.
הקפנו את עצמינו בחברים ועוגני תמיכה שהיו איתנו בדרך, תמכו וחיזקו ותמיד הקשבנו לקול הפנימי ולאמונה שלנו במי שאנחנו.
אם נפסיק לחשוב מה אחרים חושבים ונהיה קשובים לקולות הפנימיים שלנו, בוטחים בעצמנו.
נוכל להוות דוגמא לילדנו וללמדם לקבל עצמם כפי שהם, לעשות את הכי טוב שהם יכולים ויודעים, ולהיות מרוצים מהתוצאות.
היום: אקבל את עצמי כפי שאני