שיתוף, דיבור ושיחרור

אנו חווים הצפה רגשית כאשר אנו עמוסים ואיננו יכולים להכיל יותר אירועים/רגשות, התחושה היא ש"המיכל" הרגשי עולה על גדותיו ואיננו מסוגל להכיל עוד.
זו דרכה של הנפש לאותת לנו שהיא בעומס יתר, ועלינו להוריד הילוך, לבחון את מה קורה לנו ולעשות שינויים כדי להוריד את העומס הרגשי.
כאשר אנו חווים הצפה רגשית, חשים כאילו נמצאים בתוך "מכונת כביסה" של רגשות ותחושות, איננו מסוגלים לעבד, להבין או להביע את רגשותינו.
חשוב ראשית שנהכיר ברגשות שמציפים אותנו ולא נפחד לשתף אחרים במה שעובר עלינו.
נזכור כי רגשות אינן עובדות – הרגש הוא חלק מאיתנו, אך אינו מגדיר אותנו.
נשתף אדם קרוב אלינו במה שקורה לנו, ננסה לשיים את התחושות (תסכול, עצב, כעס וכד')
נבטא את מצב רוח שלנו ללא שימוש בדרמה , וללא ניהול חשבון עם מי שפגע בנו כדי "להחזיר" לו אלא נשתף בעובדות, ממה נפגענו, מה מנהל אותנו, מה קשה לנו.
לאחר שיתוף אדם קרוב סביר שנרגיש סוג של הקלה, אך חשוב שנכור כי מעבר להקלה עלינו להתקדם ולשחרר את הרגשות שהפעילו אותנו, להתמודד עם המצב ובמידת האפשר ללמוד ממנו על מנת לא להיכנס לאירוע דומה.
בדרך זו נוכל ללמד את ילדנו לדבר על מה שמרגישים, לשחרר ולהמשיך על מנת לא לשקוע בכעסים וטינות.
היום: אשתף, אדבר ואשחרר.