החיים מלמדים אותנו לקבל את העובדה כי אנו אחראים על הפעולות, התוצאות לא בידיים שלנו ואין לנו שליטה עליהן.
היום שבוע לפני שילדנו חוזרים למערכת החינוך, עולים כיתה, זאת הזדמנות טובה להבחין בין מה ששייך לנו ומה ששייך לילד.
עם כל הכבוד והדמיון לנו, הוא לא שחזור מדויק שלנו – הוא גדל במשפחה אחרת, בתקופה אחרת, במקום אחר.
יש לו את עצמו, את היכולות והכוחות שלו, הביטחון והחוסן הנפשי שלו.
חשוב שנהיה שם בשבילו במקום בו הוא זקוק לנו, נרפה משליטה על התוצאות ונעשה רק את הפעולות המסייעות לו חזרה שקטה, בטוחה ורגועה ללימודים.
נמנע משימוש במילה "לי" – נזכור לקראת השנה החדשה הילדים שלנו לא עושים לנו, הם עושים לעצמם.
עבור הגדילה, הלמידה וההתפתחות שלהם, אנחנו נמצאים שם, וזה חשוב, אבל עדיין – אנחנו נפרדים מהם.
בואו נשמור על זה ולא נתבלבל.
התפקיד שלכם הוא לומר לעצמכם "זה שלו, לא קשור אלי", לשים גבולות איפה שצריך ולהמשיך הלאה.
רק להיום: אעשה את הפעולות ואוותר על הציפיות.
אחריות על פעולות, ויתור על ציפיות

אורית שטרנברג
לשיחת ייעוץ טלפונית ולתאום פגישת הכרות ללא מחויבות התקשרו עכשיו:
טל': 052-4703871
2 תגובות
אורית יקרה,
אני קוראת מפעם לפעם את הפוסטים שאת מפרסמת והם כל כך נוגעים בי.
הפעם החלטתי לכתוב לך. בעיקר להביע תודה והערכה הן על התוכן שאת מנגישה והן על האופן החכם בו את עושה זאת.
הפוסט הספציפי הזה שעוסק בויתור על ציפיות הניע לי משהו בראש בהבנה. הנטיה הזאת לעסוק בהשוואות בין הילדות אותה אני חוויתי, מה העזתי או לא העזתי – לא נכון להעתיק אותה ולשים אותה ליד הילדות של ילדיי. כמו שכתבת, בעצם מדובר במשפחה אחרת, בתקופה אחרת ובמקום אחר.
תודה!
לילך
לילך יקרה,
תודה על המשוב, מעריכה אותו מאוד.
מקווה שתמצאי בפוסטים כלים לחיים.
מאחלת לך ולמשפחתך שנה חדשה מלאה באהבה, רוגע והמון טוב.
תמיד כאן עבורך.
תודה
אורית