"לא להפסיק לקוות
גם כשהלילה יורד
גם כשהמים עולים
ובכי יורד ויורד
יש מישהו מחכה
יש מישהו ששומר
לא להפסיק לקוות
לא להפסיק לדבר
הנה האור מגיע
אל תחכה לנס
בוקר חדש יזכיר
מה אתה מחפש
צא לאור עכשיו
ותזרח תזרח
אלוהים גדול
אל תשכח אף פעם
אתה לא לבד
אתה לא לבד
אף פעם". / אביב בכר
לעיתים כאשר לפנינו משימה מורכבת אנחנו עסוקים בקושי ואיננו רואים מי לצידינו.
כאשר אנו פתוחים לקבל עזרה אנחנו מבינים כי אם נבחר להתמודד לבד אולי נוכל לעשות זאת אך אם נבחר לבקש עזרה ולעשות זאת יחד יש לנו למי לפנות.
במהלך חיינו אנחנו בונים לעצמינו עוגני תמיכה.
בני משפחה קרובים או חברים שהכרנו בדרך.
קשרים שנתחזק לאורך חיינו ונוכל להישען עליהם בעת הצורך.
ההבנה כי איננו לבד נותנת תחושת בטחון ולאט לאט מגלים כי כאשר אנו צועדים יחד בדרך, יש לנו תמיכה, איננו לבד, יש על מי להישען ואנו מבינים כי יחד טוב לנו יותר.
ילדנו לעיתים בוחרים לצעוד לבד, אם נאפשר להם ונישאר לצידם עם מרחק של בטחון הם יוכלו לפנות כשיהיו זקוקים לנו.
היום: אזכור כי אני לא לבד.
