גבולות או שליטה

התחושה כי אנו "מאבדים את הסמכות ההורית" גורמת לנו לעיתים להחליף את הגבולות ההוריים שלנו ברצון לשלוט במה שילדנו עושים.
גבולות הן דבר חשוב עבורינו כהורים ועבור ילדנו בהתפתחותם כאנשים.
אדלר אמר כי "ילד ללא גבולות דומה לבית ללא קירות"
גבולות בחינוך הילדים הם משהו שניתן עם שיקול דעת וחשיבה מעמיקה.
מדוע אנחנו מציבים את הגבול? מה מטרתו? האם אנחנו באמת מאמינים בו?
כאשר הורים מגיעים אלי להדרכה אני מציעה להם להעזר בגישת הרמזור.
אדום: גבולות שברור לנו שאין עליהם משא ומתן, שעבורינו הם קו אדום. כדוגמת "אם שותים לא נוהגים"
צהוב: גבולות שניתן לנהל עליהם משא ומתן כדוגמת שעות חזרה הבייתה.
ירוק: דברים שמבחינתו אפשריים, כמובן שניתן לנהל עליהם משא ומתן והם יכולים להשנות בהתאם לגיל הילדים אך הם דברים שאנחנו מוכנים לשחרר לגביהם.
גבולות משתנים בהתאם לגיל ולתקופה.
גבולות לא פעם נשמרים על ידי דוגמא אישית.
חשוב לזכור שלא הכל חייב להיעשות בדרך שלנו.
להגדיר קווים האדומים אך במקביל, לתת לילדים בחירה בתחומים מסוימים.
שיתפה אותי אם בתסכול כי ביתה אינה משקיעה בלימודים כפי שהיא חושבת שהיא יכולה ולכן התוצאות שלה אינן מספקות את שתיהן.
עשינו אבחנה לגבי תחומי האחריות של כל אחת מהן.
האם שיחרר והעבירה לבת את האחריות על הלמידה למרות הקושי.
הבת הגיעה לבחינה לא מוכנה והייתה מתוסכלת מהתוצאה והאשימה את האם.
האם הסבירה לה שלימודיה הם באחריותה, היא נמצאת שם לעזור לה אך לא כדי לקחת את האחריות עליהם.
הבת הבינה כי אם התוצאות חשובות לה באחריותה לעשות כמיטב יכולתה על מנת להשיגן.
היום: אבחין בין גבולות לשליטה