הקשבה

באתי כדי לקבל, נשארתי בשביל לתת.
כאשר אנחנו מתמודדים עם קושי לעיתים אנו פועלים בגלל סיבות חיצוניות – משפחה, מקום עבודה וכד', המפגש עם אחרים שעברו את אותה הדרך נותנת לנו תקווה ורצון להיות במקום שבו הם נמצאים כעת.
ככל שמתמידים להקשיב ללמוד ולמצוא את מה שנכון לנו מגיעות הסיבות הפנימיות.
כאשר אנו מתרגלים הקשבה אנו נותנים דוגמא אישית לילדנו, הם לומדים להקשיב, ללמוד מנסיוננו.
חשוב שנשים לב שכאשר ילדנו נפתח בפנינו, נקשיב לשיתוף ולא נתחיל לשתף אותו בתחושות ובמקרים דומים שקרו לנו.
נשים את הסיפור שלו במרכז, נמנע מהזדהות עם מצבו, כדי לא לחסום אותו.
נבדוק תחילה מה הוא מבקש מאיתנו, ונזכור כי לעיתים עצות פרקטיות פשוט מפריעות לו לשתף.
חשוב לאפשר לו להיות במקום של הקושי ולא לבחור לומר לו כמה טוב יהיהמחר, או לשתף אותו בתובנות שלנו על חצי הכוס המלאה, אלו תגובות שנותנות תחושה של ביטול מצוקתו.
בשיתוף הוא לא בהכרח מבקש מאיתנו פתרונות ודרכים מנחמות.
לכן, נקשיב ופשוט נתרכז בדבריו.
היום: אקשיב לנסיונם של אחרים מתוך כנות פתיחות ונכונות