תרבות שתיית 4 כוסותבערב פסח פסח מציבה בפנינו התמודדויות, מאיזה גיל אנחנו מאפשרים למתבגרים לשתות אלכוהול? האם גיל 18? האם כאשר הם ממילא כבר שותים? האם אנחנו מעדיפים "ללמד" אותם כיצד שותים?
חשוב שנזכור כי מתבגרים תופסים את הוריהם כ"יש על מי לסמוך ויש מי שאיכפת לו ממני"
כאשר המתבגר/ת חוזרים שיכורים , או אנו מקבלים הודעה שהמתבגר/ת שיכור/ה ויש צורך לבוא לקחת אותו/אותה?
החוויה הראשונית:
- ערעור הנחת הבסיס "העולם מקום בטוח" / "לי זה לא יקרה"
- תחושה של אובדן שליטה.
- סוג של משבר " קוטע רציפות בין אתמול למחר" – משנה את הפרופורציות.
המטרה:
- קבלת מידע מהימן
- גיוס מקורות תמיכה
- נרמול וחזרה לתפקוד
איך עושים זאת?
שמירה על רציפויות: מטרתן להשיג בטחון ושליטה
- רציפות תודעתית – שמירה על היכולת להבין מה קורה.
- רציפות תפקודית – שמירה על היכולת להמשיך ולתפקד.
- רציפות בין אישית – שמירה על קשר עם המארג החברתי אליו אנו משתייכים.
- רציפות אישית היסטורית – שמירה על דימוי וזהות.
או במילים פשוטות:
- איסוף מידע על מצב המתבגר/ת
- הגעה למקום בו הוא/היא נמצא/ת (גן, מסיבה, חדר מיון)
- אבחון המצב וטיפול ראשוני
- במידה והמתבגר/ת הולך/כת לישון להשכיב על הצד (לא על הגב ולא על הבטן), לשמור על פתחי אויר – ע"מ שלא ייחנק/תחנק בזמן שינה מהקיא של עצמו/ה.
- לבדוק כל זמן מה האם הוא/היא בסדר.
- את השיחה שומרים לבוקר שאחרי –כשהמתבגר/ת במצב ערני
- לפני שמקיימים שיחה חשוב להגיע לעקרונות ברורים ומוסכמים.
- חשוב לשמוע מה היה? לא להטיף, לצעוק דברים אלו חוסמים אפשרות לשיח.
- להגדיר גבולות ברורים לעתיד
- לחזק את הסיכוםשהגעתם אליו לפני הבילוי הבא.
