"כולם" ו"אף אחד"

כמה פעמים חשנו כי ילדנו מרוכזים בעצמם וחושבים שהם מרכז העולם?
שקשה להם לקבל נקודת מבט אובייקטיבית מצבם?.
הם מעבירים תחושה כאילו להם הכי קשה בעולם.
לעיתים עד כדי כך שאנו מוצאים עצמינו מזדהים עם הכאב והרחמים העצמיים, מעוותים את הראייה לרעה באופן מוטעה, נוטים להגזים.
כאשר אנו מוכנים מבט מהצד מאחרים משתחררים את העיוות וההזדהות עם הכאב אל מול המציאות.
הקיץ מביא אותנו לתקופה בה ילדנו מרבים להשתמש ב"כולם" ו"אף אחד" כולם נוסעים לאילת, אף אחד לא מוגבל בשעות חזרה…
כדי להתמודד ראשית חשוב שתעשו תיאום הורי ותחליטו מהן הגבולות שלכם.
צרו רשת קשר הורית – כשהם יוצאים לפעילות כדאי לברר עם מי הם יוצאים (שמות וטלפונים). דברו עם ההורים של החברים על מנת לתאם גבולות משותפים – כדי להתמודד עם "כולם" ואף אחד".
שבו עם המתבגרים, תאמו ציפיות, הגדירו גבולות ברורים.
הקיץ ארוך – חודשיים בהם הם "חופשיים" לכן חשוב להבהיר להם את חוקי הבית לקיץ – שבו יחד והחליטו כמשפחה מהם הכללים המתאימים לכם, לבילוי, שעות חזרה, דרכי נסיעה, מקומות בילוי, חשוב לשלב בשיחה גם התיחסות לסכנות בקיץ כולל שתייה והתנסויות אחרות.
הבהירו שבכל שעה וזמן אתם נמצאים.
היום: איישם פתיחות להקשיב ונכונות להשתנות בכל הזדמנות.