פחד והכחשה

פרופסור יום יובל טוען כי "פחד הוא מנגנון הגנה. פחד הוא מערכת שהאבולוציה שתלה בנו וחיזקה בנו, שהמטרה שלה לחלץ אותנו ממצבים שמסוכנים לנו, ולמנוע אותנו מלהיכנס אליהם.
אף אחד לא צריך ללמד אותנו לפחד. ויש גם דברים מסויימים שאף אחד לא צריך ללמד אותנו לפחד מהם.
מכל שאר הדברים אנחנו צריכים ללמוד לפחד.
אנחנו לא נולדים כשאנחנו מפחדים מהם.
יש דברים מאוד בסיסיים שכל בני אדם יגיבו אליהם בתגובה של פחד.
רעשים חזקים, הבזק של אור, משהו גדול שמתקרב אליהם במהירות וכו'.
כל הדברים האלה מפחידים את כולנו."
"הכחשה אף היא מנגנון הגנה – פעולה נפשית המתרחשת באדם באופן לא מודע, במטרה להגן עליו מפני מפגש עם תכנים רגשיים אשר עשויים לאיים עליו, ולגרום לחוויה רגשית בלתי מאוזנת.
ההגנה שמייצר מנגנון ההכחשה, היא באמצעות סוג של "התעלמות" מהתרחשויות או פרטים במציאות, שהיא לא מודעת או מכוונת. כך, דברים מסוימים המתחוללים במציאות לא זוכים להכרה מצד האדם.
התוכן המאיים כמו "לא נתפס" על ידו, והוא יכול שלא להתמודד עם השלכותיו והשפעותיו על חייו.
כך, שלא במודע, הוא נמנע מחוויה של קונפליקט או מפגש עם תוכן המאיים על יציבותו הנפשית."
כאשר אנו עושים שימוש "בריא" במנגנוני ההגנה הם שומרים עלינו ומאפשרים לנו להתמודד עם חיי היום יום.
הבעיה מתחילה כאשר אנחנו נמנעים מלעשות פעולות בגלל עוצמות פחד גבוהות, אן בגלל שאנו מעדיפים לא להתמודד עם המציאות.
כהורים לא פעם נמצאות מולינו לא מעט נורות אדומות בהתנהגות ילדנו אך אנו בוחרים לא לעסוק בהן, מתוך מחשבה שאם נתעלם הן יעברו בעצמן.
חשוב שנזכור כי התעלמות, הכחשה, פחד מהתמודדות לא פותר את הבעיה או מעלים אותה אלא לעיתים רבות מעצים.
ככל שניתן דוגמה אישית לילדנו כי למרות הקושי אנחנו מתמודדים.
כי איננו נמנעים בגלל הפחד אלא מתמודדים איתו ומוצאים דרכים לקבל את עצמינו כפי שאנו לטוב ולרע ולהתמודד עם מציאות חיינו.
כאשר ילדנו באים עם בעיה, ההקשבה והבנת הסיפור היא החלק החשוב ביותר.
לעיתים הם יוצרים לעצמם מחסומים מדומים שאם רק נקשיב, נבין ונסייע להם לראות את המציאות מנקודת מבט שונה.
נסייע להם להרחיב את התמונה, לבחון מה מרתיע אותם, הפערים בי המציאות למציאות שהם מייצרים לעצמם, נהיה שם לצידם ונסייע להם להתמודד.
ילד המנוהל מפחד ימנע מפעולות שהוא חושב שיסכנו אותו או מתחושות של כישלון ידוע מראש.
ככל שמסייע לו למצוא את הכלים הפנימיים שלו כך הוא יוכל להתמודד.
חשוב שלא נשליך את הפחדים שלנו עליהם.
אם ששיתפה אותי בחששות כיום בזמן המלחמה שביתה תלך לבד לחברה, "לא כי אני מפחדת, אלא איך היא תתמודד אם תהיה אזעקה בדרך?"
שאלתי אותה איך את מתמודדת כשיש אזעקה בדרך?
והסברתי כי זה ממש בסדר לפחד מהמצב, מאזעקות.
לשוחח עם הבת שלה ולשאול: מה היא מתכננת לעשות אם זה יקרה.
הבת ענתה, אני מכירה בדרך את כל המרחבים המוגנים, יודעת כיצד להיכנס ומה אני צריכה לעשות."
היום: אקבל את מציאות חיי ואתמודד עם הפחדים שלי.