קבלה לא שיפוטיות

כאשר קשה לנו לקבל את עצמנו אנו מקיפים עצמנו בחומות ויוצרים לעצמנו מציאות מדומה.
עוטפים את עצמינו במסכות.
מספרים לעצמינו סיפור שנוח לנו לשמוע.
מחפשים אשמה באחרים.
עושים הכל חוץ מלעצור, לקחת רגע של שקט לעצמינו, לבחון מה לא עובד לנו?
מה נרצה לשנות?
מה מתוך התחושות בידיים שלנו לשנות ומה לא?
מה במציאות ניתן לעשות אחרת?
האם הקפנו עצמינו ב"זוללי אנרגיה" או "ממלאים אנרגיה"?
האם אנחנו מסתכלים על עצמינו דרך משקפיים ורודים או כהים וחסרי יכולת לראות קדימה?
בשלבי הקושי כל דבר שהאחר עושה מקבל עוצמות גדולות יותר, ואיננו יכולים להכיל אחרים.
לאחר שננקה את הכעסים, הטינות והרגשות השליליים נוכל לבחון את עצמינו את הסיפור שסיפרנו לעצמינו.
לאחר תהליך הניקוי נוכל לקבל את עצמנו ואת המציאות בה אנו חיים כפי שהיא, ורק אז נוכל לקבל את משפחתנו וסביבתנו.
נהיה סובלניים, פתוחים ומאפשרים להם להיות מי שהם ללא כל צורך לשנותם.
היום : אקבל את עצמי ומשפחתי ללא שיפוטיות