תקווה

"עולם מוזר
כולו שלך
כשהתקווה בלב בוערת
יש בדידות
יש כאב
והתקווה איתך נשארת
אל תאבד אותה
תשמור עליה
ומה יהיה מחר
אין איש יודע" כתב מיכאל ואקנין
בתקופה המורכבת אותה אנו עוברים, כולנו מחפשים שביב תקווה להאחז בו.
מנסים לראות את הטוב בתוך כל הכאב שסביבנו.
מקווים לבשורות טובות, כאשר חוסר האונים גדל סביבנו.
הצורך בתקווה, בשמירה על החוסן האישי, המשפחתי והקהילתי גדל כל יום.
הלכידות של החברה הישראלית לתמוך האחד בשני גוברת.
ואכן אף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה מחר ולכן חיים כל יום ביומו, שעה אחרי שעה.
בתקווה שהיום שיגיע מחר יהיה טוב יותר.
היום: אשמור על התקווה לימים טובים