להיישיר מבט

לעיתים קשה לנו להישיר מבט לאחר מתוך תחושה של אשמה או אי נוחות.
להיישיר מבט הכוונה היא להיות גלויים וכנים, לומר את מה שחושבים ממקום מכבד.
כאשר אנו מחוברים לעצמינו ולמעשינו ואנו יודעים כי פעלנו ממקום של כנות, פתיחות ונכונות אין לנו כל קושי להישיר מבט בתחושת בטחון.
חשוב שנזכור זאת כאשר אנו מנהלים שיחה עם ילדנו.
בעת שיחה על בעיות וקשיים, נהמנע מלהפוך את השיחה להאשמה וכעס.
דרך זו מרחיקה אותם ואינה מאפשרת להם להיפתח ולהקשיב.  
נבחן איתם מה קרה ומה הם יכולים לעשות אחרת.
נעשה זאת בשיח מכבד ומאפשר לשוחח על הקושי, הבחירה בדרך גם אם היא הייתה מוטעית.
נמנע משיפוטיות, משימוש במילים "אני במקומך הייתי עושה…"
איננו במקומם, והדרך שלנו לא בהכרח מתאימה להם.
את מה שנעשה לא ניתן להחזיר אלא ללמוד כיצד להמנע מכך בפעם הבאה ולכן דרך השיח משמעותי.
ככל שנהיה קשובים, מכבדים, מאפשרים וללא שיפוטיות נוכל לסייע להם להבין היכן הייתה הטעות וכיצד יוכלו להתמודד אחרת בפעם הבאה.
נמשיך להיות מבוגר משמעותי עבורם תמיד.
היום: אישיר מבט ללא תחושת אי נחת.