בקשת סליחה

קשרים עם אנשים חדשים מזמנים לנו התנסויות שלעיתים פותחות פצעים מהעבר שלא טיפלנו בהם.
לעיתים אירועים אלו יוצרים אצלנו טינות כלפי האדם החדש בחיינו.
טינות משולות ל"אבנים" שאנו סוחבים על גבינו.
על מנת לא לסחוב אותם אנו לומדים לסלוח וזוכרים כי לעיתים אנו זקוקים לסליחה מאדם אחר.
ראשית נסלח לעצמינו על התחושות, הפגיעות והחלק שלנו באירוע.
לאחר מכן נבחן האם יש לנו את היכולת לשוחח עם הצד השני, האם השיחה תקדם את הקשר או תחמיר.
האם השיחה משרתת את הצרכים שלי או של שנינו.
כאשר נבחר לקיים שיחה ניקח בחשבון שהצד השני לא מעוניין או לא חווה את אותה חוויה.
אם הוא אינו מעוניין נשחרר ונאפשר לו זמן.
אם חווה חויה שונה, נקשיב, ננסה להבין כיצד ראה זאת שונה מאיתנו ומה עלינו לעשות אחרת בפעם הבאה.
נזכור כי היכולת שלנו לשנות היא רק את עצמינו.
כאשר אנו מלמדים את ילדנו לשחרר את הטינות, לסלוח ולחיות את ההווה ולא את העבר אנו מעניקים להם מתנה של חיים משוחררים מכעסים וטינות.
היום: אם נפגעתי אסלח, אם פגעתי אבקש סליחה.