"לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
בואי נרד אל הגן.
לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
דברים שרואים משם – לא רואים מכאן
ניגנת לי שיר על הגיטרה וקולך רעד
רוח בי קמה, רוח שרה, והזמן כאילו עמד
ואני עוד זוכרת כל טעם וריח
את חלקת השדה לאור הירח
קול התן מן הואדי וכובד הפרי בבוסתן,
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
ובאת, באת לי בזמן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
נתת לי יד, הראית לי דרך להרבה דברים
הבאת חיוך יפה כמו פרח וכח להאמין.
ואני עוד זוכרת את השיר ששרת
את החלק הטוב מכל מה שאמרת.
היי, מלאך ושטן, התשוב לעצור את הזמן
דברים שרואים משם לא רואים מכאן." יענקלה רוטבליט
היום: אהיה מבוגר משמעותי עבור ילדי נשיב ונזכור כי דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
