"שנינו נשב במרפסת הקטנה
יהיה לנו בית עם כלב וגינה
נישאר שם עד הבוקר בלילות הלבנים
נתפרק על הגיטרה עם השירים הישנים
ונאהב
נגור באיזה מושב
נצחק עד שיכאב
כי ככה זה איתך
את עכשיו
כמו שיר שלא נכתב
לפעמים אני נגנב
מהחיוך הזה שלך
ונאהב
נזרוק את כל הפחד ונבנה עם השנים
בדיחות וסימנים שרק שנינו מבינים
ובסוף לומדים לאט כל טעות היא גם שיעור
במרדף הזה שכחנו – כל צלקת היא סיפור
ונאהב
נגור באיזה מושב
נצחק עד שיכאב
כי ככה זה איתך
ועכשיו
(את עכשיו)
כמו שיר שלא נכתב
לפעמים אני נגנב
מהחיוך הזה שלך
ונאהב
וזה מעיר אותי כל בוקר מחדש
הלב שלנו טס על מאה ארבעים קמ"ש
דמעות שקופות של אור תלויות על הריסים
את רואה אהובתי, לפעמים קורים ניסים
ונאהב
נגור באיזה מושב
נצחק עד שיכאב
כי ככה זה איתך
ועכשיו
(את עכשיו)
כמו שיר שרק נכתב
לפעמים אני נגנב
מהחיוך הזה שלך
ונאהב" מיקה משה
היום: סופ"ש מלא באהבה
