כיצד מדברים עם ילדים על המצב

פנו אלי הורים ושאלו, כיצד אנחנו מתווכים לילדים שלנו את המידע בלי להזיק.
ראשית חשוב להבין כי אין גיל נכון להתחיל לדבר על המצב, אלא הדרך בה אנו בוחרים לשתף אותם.
הורים בוחרים להסתיר את המידע, למנוע מילדיהם לדעת ולהחף כדי להגן עליהם.
חשוב שיבינו כי הסתרה פוגעת הם ולא מגנה.
למצוא את הדרך לספר את האמת בצורה מכילה, מותאמ גיל ומגנה, מידע עם תחושת ביטחון עבורם.
לאפשר להם לשאול, לדבר על רגשות ולתת מידע מגן, שומר עם תקווה.
חשוב שידעו שהם יכולים לסמוך עלינו ואנחנו שם עבורם.
אנחנו יכולים להכיל את הפחד, הכעס או כל תחושה שלהם ולא נתפרק.
האם אינם צרכים להגן עלינו.
להגדיר לעצמינו מה אנחנו מרגישים, מה חשוב לנו שהם ידעו וכן לשתף שגם אנחנו לא תמיד יודעים.
להשאיר פתח עתידי למדיע כשירצו, להבים שגם לכם קשה אך "יחד נתמודד".
לחזק את החוסן האישי והמשפחתי על ידי שיתוף בכנות, פתיחות ונכונות להתמודד איתם.
להיות מוכנים לשאלות מצידם.
לאפשר להם לדבר על חטופים, נעדרים ונרצחים.
גם אם נגן ונעטוף אותם הם ישמעו מילים אלו.
חשוב שיבינו את משמעותם בדרך שתבחרו לתווך לא על ידי הסתרה אלא על ידי הסברה.
לדוגמא, שאלה אותי ילדה מה זה נעדר? האם הוא עובד עם מעדר?
חייכתי ואמרתי לה שהדמיון קיים אך לא ממש, נעדר הוא אדם שלא יודעים היכן הוא.
שהאדם הלך לאיבוד ולא מוצאים אותו, לא יודעים היכן הוא.
היא שאלה: האם הוא משחק מחבואים?
עניתי: לא, אך כמו במחבואים מחפשים אותו ומנסים להבין היכן הוא נמצא ומה קרה לו.
חשוב שנדע לתת את התשובות שמתאימות לגיל הילד וליכולת שלו להבין.
היום: אשתף במידע בפתיחות, כנות ונכונות