נתינה

נתינה ממקום נקי באה על מנת לתת ולא על מנת לקבל בתמורה.
נתינה ענווה הינה עשייה מתוך רצון ולא מתוך מחשבה מה נקבל בתמורה.
כאשר אנו נותנים מעצמינו, עצם הנתינה מחזק אותנו, מאפשר לנו להתפתח ולהרגיש טוב עם עצמינו.
אנו נותנים מעצמינו לאחר על מנת שיהיה לו טוב יותר, על מנת לסייע לו ונמצאים עבורו אין לנו ציפיות לתמורה.
היום כאשר ההתגייסות האזרחית למען משפחות החטופים, המפונים בשיאה, הנתניה מחזקת את החוסן הקהילתי שלנו.
כהורים, גידול הילדים, חינוכם, סיוע בכל תחומי חייהם לעיתים תוך כדי תסכול כי הם אינם רואים או מקבלים או מעריכים את הנתינה.
כאשר אנו עושים עבור ילדנו והם אינם מראים הערכה נזכור כי חוסר התגובה אינה זלזול בנו אלא לעיתים חוסר תשומת לב או שהייה בעולמם שלהם.
חשוב שנזכור כי הם אינם עושים זאת נגדינו, הם בשלב בחייהם בו הם רואים את עצמם כמרכז היקום.
מציאות חיינו מחזקת את ההכרה כי היכולת שלנו לחבק אותם ולהיות לצידם במסע המשותף היא אינה מובנת מאליה.
לכן כל יום נוכיר את עצם היכולת שלנו לתת, לעשות עבורם ועבור האחר
היום: אודה על היכולת שלי לתת ואתן שלא על מנת לקבל.