עצמאות אישית

כאשר אנחנו באים לבחון למה אנו מתכוונים כאשר אנחנו אומרים חשוב לי להיות עצמאית, חשוב לי שילדי יהיו עצמאיים, למה בעצם אנחנו מתכוונים?
האם הכוונה שנוכל לבחור בעצמינו מה נכון לנו?
האם הכוונה שנעשה רק מה שעושה לנו טוב?
שנעשה כל מה שאנחנו רוצים?
באיזה שלב בבחירה שלנו אנחנו מתייחסים למוסכמות החברתיות?
ניהלתי שיחה עם ילדה בכיתה ד' שרואה עצמה כמובילה חברתית, כזו שכולם רוצים להיות החברה הכי טובה שלה.
שוחחנו על הרווחים והמחירים שיש לה.
היא ענתה כי הרווחים שכולם מסתכלים עליה, חשוב להם מה היא עושה או אומרת.
כששאלתי אם יש לכך גם מחיר?
היא חשבה מעט וענתה: וודאי, אם מישהי לא מקבלת ממני את מה שהיא רוצה היא בוכה..
או שאם יש בעיה חברתית בכיתה תמיד יפנו אלי, ישאלו אותי מה קרה? הבת שנפגעה תמיד תאשים אותי…
שאלתי עד כמה חשוב לה מה אומרים או חושבים עליה אחרים?
היא מיד ענתה: ברור שחשוב לי, אם אני רוצה להיות מקובלת אני צרכה להיות זו שאחרים רוצים להיות כמוה…
שאלתי: עד כמה את עושה מה שאת רוצה או תמיד מתחשבת במה יגידו?
ענתה: אני כנראה יותר חושבת מה יגידו מאשר עושה באמת מה שאני רוצה…
בסיום היא אמרה שבעצם המחירים שהיא משלמת על חשיבות המעמד החברתי שלה גבוהים מהרווחים…
שוחחנו על כך שכשאשר אנחנו פועלים מתוך חובה, מרצים, עושים דברים כי מצפים ימאיתנו לעשות זאת.
נתתי לה משימה לבדוק כמה פעמים ביום היא עושה באמת מה שהיא רוצה, אוהבת, חושבת וכמה פעמים פועלת כי היא מרגישה חייבת, צריכה…
בפגישה שלאחר מכן דיברנו על עצמאות לעומת ריצוי.
על החופש לבחור ממקום אישי לא על חשבון אחרים.
לקחת אחריות על הבחירות שלה, על ההחלטות שלא נובעות ממה יגידו אלא ממה נכון לה.
כהורים לא פעם אנחנו חושבים שאנחנו מגדלים ילדים עצמאיים אך כאשר נבחן האם זה כך נגלה כי לעיתים אנחנו בוחרים עבורם, מצפים מהם לנהוג ולהיות כמונו, "מגינים" לעיהם מאכזבות, כשלונות, קושי.
בעצם לא באמת מאפשרים להם עצמאות והתמודדות.
היום: אחיה לפי מה שנכון לי ולא לפי מה שמצפים ממני