לקראת השנה החדשה, טיפים להורים, כדי שלא נחזור על אותן טעויות ונצפה לתוצאות שונות.
- נאומים חוצבי להבות – נמנע מנאומים ונדבר קצר ברור וממוקד. ככל שהדיבור שלנו יהיה קצר יותר, כך נישמע ונשפיע יותר.
- שימוש במילה "לי" – לקראת השנה החדשה הילדים שלנו לא עושים לנו. הם עושים לעצמם. עבור הגדילה, הלמידה וההתפתחות שלהם. אנחנו נמצאים שם, וזה חשוב, אבל עדיין – אנחנו נפרדים מהם. בואו נשמור על זה ולא נתבלבל. התפקיד שלכם הוא לומר לעצמכם "זה שלו, לא קשור אלי", לשים גבולות איפה שצריך ולהמשיך הלאה.
- רגשות אשם – רגשות אשם לא מקדמים אותנו אלא רק עוצרים ומסייעים לנו לוותר ולהסתתר מאחריהם. השנה ניקח אחריות, נעשה הכי טוב שאפשר ונתנצל כשצריך.
- לרחם על הילד – " הוא כל כך מסכן", "כל כך קשה לו", לרחם על מישהו זה דבר שמאוד מחליש. המסר שעובר לילד הוא שבאמת אין לו יכולות וכוחות והוא חסר אונים. חמור מכך: ילדים שהוריהם מרחמים עליהם חיים בתחושה שהם לא מאמינים בהם. ואם הם לא – אז מי כן? בכל פעם שהתחושה הזו עולה בכם חישבו על היכולות של הילד שלכם, העלו בזיכרונכם מקרה שהייתם עדים לו בו הוא התמודד עם קושי, מצא מוצא והתגבר.
- לתת עצות – הילדים שלנו לא ממש צריכים את העצות שלנו. אם נשים לב, הם גם מקבלים אותן מאיתנו מבלי שבכלל ביקשו. יש להם רעיונות מצוינים, לא פעם מוצלחים משלנו, ובוודאי יותר קרובים לעולמם.
- לשים תווית ולהשוות – כשאנחנו מדביקים תוויות על הילדים שלנו אנחנו למעשה מקבעים את ההתנהגות שלהם ומרחיקים את האפשרות לשינוי. בואו נמצא עוד ועוד תכונות ויכולות של כל ילד וילד, נציין אותן ונרחיב את סקאלת האפשרויות שלהם.
- מה שהיה הוא שיהיה – יש לנו נטייה להתקבע על דברים שקרו בעבר ולחשוב שכך יהיה תמיד: "אני לא טוב בזה", "הילד שלי לא אוהב את זה". אם נמנע מחשיבה מקבעת נגלה שגם אנחנו וגם הילדים שלנו יכולים להשתנות/
- גבולות ברורים –אנחנו נורא אוהבים את הילדים שלנו. אנחנו רוצים לתת להם את כל מה שאפשר וגם, לא פעם, את מה שאי אפשר. גם לאהבה שלנו אין גבולות. אנחנו לא רוצים לאכזב אותם, להכעיס אותם או לגרום להם להרגיש רע, והכי-הכי אנו רוצים שהם יאהבו אותנו ויחשבו שאנחנו ההורים הכי טובים שיש.הבעיה היא שבדרך זו אנחנו מבלבלים אותם ולא עוזרים להם. חשוב ללמד את ילדנו להתמודד עם המילה "לא", להגדיר באופן ברור מה מותר ומה אסור, להפסיק לאפשר להם לנהל אותנו. התפקיד שלכם לשים גבולות איפה שצריך ולהמשיך הלאה.