היום: המילים של החורף הזה מזכירים לי ימים אחרים

לעיתים אנחנו עושים משהו עבור מישהו אחר ומתאכזבים שהוא אינו רואה או מעריך את הנתינה.האם כאשר עשינו עבורו הייתה לכך מטרה?האם ההכרה במעשה חשובה לנו?נתינה

לעיתים אנו חסרי אונים במערכות היחסים שבחיינו.אנחנו מנסים לשלוט באחר, לשנות את דעתו.לשכנע אותו בצידקתנו.הוא טועה ולא רואה וגם לא מוכן להקשיב…אם נבים שאין לנו

היום: אסתכל, אקשיב ואשמור על התקווה

החיים מלמדים אותנו לקחת אחריות רק על המעשים שלנו, התוצאות לא בידיים שלנו.אנו זורעים את הזרעים במעשינו, זמן הנביטה והצמיחה ארוך ולעיתים לא נראה אותם

לעיתים אנו בורחים כדי לא להתמודד עם כאב.אם נדע להתרחק ממקומות שמסכנים אותנודברים הגורמים לנו לכאב, פחד, תסכולואנשים שפוגעים בנו ו"זוללים" אנרגיה וממלאים אותנו בכעסים

היום: אשמור על התקווה

היום: אודה על החוסן שלנו ואתפלל לחזרת כל החטופים ושלום כל החיילים

אחריות אישית מתקימת כאשר אני לוקחת אחריות על מעשי, החלטותי והתנהגותי. מבינה שלכל מעשה יש תוצאה ולכן אני מקבלת את השלכות הבחירות שלי. אחריות אישית

שיפוטיות מאפשרת לנו להסתכל על המציאות מעינים אחרות.לעיתים היא נותנת לנו תחושה רגעית טובה אך לאחר מכן אנחנו בוחנים מה בעצם קרה כאן?האם עצם העובדה

היום: אשמח בשבילי ובשביל אחרים ואודה על מה שיש